סקירה כללית על מנהל המשאבים

בדף הזה מוסבר איך פועל מנהל המשאבים של Google Cloud, ואיך אפשר להשתמש בו כדי לארגן את המשאבים בענן, לשלוט בגישה ולאכוף כללי מדיניות ביעילות בסביבת הענן.

מנהל המשאבים הוא כלי לארגון המשאבים שלכם ב- Google Cloud באופן היררכי. במילים אחרות, היא מאפשרת לכם לקבוע איך המשאבים שלכם מקובצים ומאיפה כללי המדיניות עוברים בירושה.

היררכיית המשאבים: ארגונים, תיקיות ופרויקטים

המשאבים ב-Google Cloud מאורגנים בהיררכיה, בדומה למערכת קבצים. ההיררכיה הזו מאפשרת לנהל היבטים משותפים של המשאבים, כמו בקרת גישה והגדרות אישיות, מנקודה מרכזית.

ההיררכיה מורכבת מהרמות הבאות:

  • ארגון: הצומת הבסיסי (root) של ההיררכיה. הוא מייצג את החברה שלכם ומספק הרשאות גישה מרכזיות ושליטה בכל המשאבים.

  • תיקיות: מנגנוני קיבוץ בתוך ארגון. אתם יכולים להשתמש בתיקיות כדי למפות את המבנה המשפטי או הפונקציונלי (כמו מחלקות או צוותים) למשאבים בענן.

  • פרויקטים: הקונטיינר ברמת הבסיס של המשאבים. כל משאב (כמו מכונה וירטואלית של Compute Engine או קטגוריה של Cloud Storage) שייך לפרויקט אחד בלבד.

  • משאבים: הרכיבים הבסיסיים של Google Cloud, כמו מכונות וירטואליות, מסדי נתונים וקטגוריות אחסון.

יכולות עיקריות לניהול משאבים ב- Google Cloud

ב-Resource Manager יש את היכולות הבאות שיעזרו לכם לנהל את סביבת הענן:

  • שליטה מרוכזת באמצעות משאב הארגון: המשאב של הארגון מייצג את הארגון שלכם (למשל, החברה). הוא מאפשר לקבץ את כל הפרויקטים ב- Google Cloud בישות אחת. כך תוכלו לראות את המשאבים, לשלוט בהם ולהיות הבעלים שלהם במקום אחד. כשמשתמשים במשאב ארגון, הפרויקטים שייכים לארגון ולא לעובדים ספציפיים, וכך מובטחת המשכיות של המשאבים גם כשהעובדים עוזבים.

  • קיבוץ באמצעות תיקיות: אפשר להשתמש בתיקיות כדי לארגן פרויקטים בקבוצות לוגיות. לדוגמה, אפשר ליצור תיקיות למחלקות, לסביבות (כמו ייצור ו-staging) או לצוותים שונים. באמצעות תיקיות אפשר להחיל כללי מדיניות ובקרת גישה על קבוצת פרויקטים בבת אחת, במקום לנהל אותם בנפרד.

  • ניהול פרויקטים: פרויקטים הם הישות הארגונית המרכזית ב- Google Cloud. אתם יכולים להשתמש בפרויקטים כדי להפעיל ממשקי API, לנהל את החיוב ולשתף פעולה עם חברי הצוות. בעזרת מנהל המשאבים אפשר ליצור, לעדכן ולמחוק פרויקטים באופן פרוגרמטי או דרך המסוף.

  • גבולות ניהול והגדרות יכולות: בנוסף להכלה היררכית, Resource Manager תומך בגבולות ניהול דינמיים שמבוססים על תגים (BoundaryConfig,‏ Boundary ו-CapabilityConfig). הגבולות האלה מאפשרים ניהול וגילוי של שירותים כמו Agent Registry בפרויקטים שונים, מפרויקט ניהול מרכזי.

  • בקרת גישה וירושה של כללי מדיניות: מנהל המשאבים משתלב עם ניהול זהויות והרשאות גישה (IAM) כדי לאפשר לכם להגדיר למי יש גישה למשאבים שלכם. אפשר להגדיר מדיניות הרשאות ומדיניות דחייה בארגונים, בתיקיות ובפרויקטים. אפשר גם להגדיר מדיניות הרשאות בחלק ממשאבי השירות. משאבים שנמצאים נמוך יותר בהיררכיה יורשים את כללי המדיניות מהקונטיינרים ההורים שלהם. לדוגמה, אם נותנים למשתמש את התפקיד Folder Admin בתיקייה מסוימת, הוא מקבל באופן אוטומטי את התפקיד הזה בכל הפרויקטים שבתיקייה. אם משנים את היררכיית המשאבים, גם ההיררכיה של מדיניות ההרשאה והדחייה משתנה. לדוגמה, אם מעבירים פרויקט למשאב ארגוני, מדיניות ההרשאות ומדיניות הדחייה שלו מתעדכנות כך שהן עוברות בירושה ממדיניות המשאב הארגוני.

אפשר להשתמש במנהל המשאבים באמצעות מסוף Google Cloud ,‏ Google Cloud CLI ו-Resource Manager API.

שילוב עם שירותי Google Cloud אחרים לניהול משאבים

מנהל המשאבים הוא כלי מרכזי לניהול המשאבים ב- Google Cloud , והוא מספק את המבנה ואת היכולות הבסיסיות שמאפשרות לכם להשתמש ביעילות בשירותים קריטיים אחרים ולנהל אותם, כמו מדיניות הארגון, תגים ואנשי קשר חיוניים:

  • תגים: מנהל המשאבים עובד עם תגים, שמאפשרים לצרף צמדי מפתח/ערך שרירותיים למשאבים. אפשר להשתמש בתגים למטרות שונות, כמו סיווג משאבים, אכיפת מדיניות, הקצאת עלויות וניהול דינמי של חברות בגבולות. ניהול התגים הוא חלק בלתי נפרד מהאופן שבו אפשר לארגן ולנהל משאבים בהיררכיה של מנהל המשאבים.

  • שירות מדיניות הארגון: מדיניות הארגון מעניקה לכם שליטה מרוכזת ופרוגרמטית על משאבי הענן של הארגון. בניגוד ל-IAM, שמתמקד במי יכול לבצע פעולות, מדיניות הארגון מתמקדת בפעולות שאפשר לבצע. לדוגמה, אפשר להגדיר מדיניות שמגבילה את המיקומים הפיזיים שבהם אפשר ליצור משאבים, או שמונעת יצירה של כתובות IP ציבוריות.

    מנהל המשאבים מספק את המבנה ההיררכי (ארגון, תיקיות ופרויקטים) שעליו מתבססת מדיניות הארגון כדי לאכוף כללים. מנהל המשאבים מגדיר את היקף המיקום של המשאבים, ומדיניות הארגון מגדירה את ההגבלות על אופן ההגדרה של המשאבים האלה.

  • אנשי קשר חיוניים: השילוב של אנשי קשר חיוניים עם מנהל המשאבים מאפשר לכם להגדיר נקודות קשר מותאמות אישית להתראות קריטיות בתחומים כמו חיוב, התראות אבטחה והודעות משפטיות בהיררכיית המשאבים. השירות "אנשי קשר חיוניים" משתמש בהיררכיה של מנהל המשאבים כדי להעביר את הגדרות ההתראות למשאבים הצאצאים. אם תפעלו לפי השיטות המומלצות, כמו הגדרת כתובות אימייל חלופיות לקבוצות ברמת הארגון או התיקייה, תוכלו לוודא שההתראות החיוניות יגיעו לצוותים האחראים במהירות, בלי להסתמך על תפקידי ברירת המחדל של IAM כחלופה.

המאמרים הבאים