TheMarker

השאלה כבר לא רק כמה ההייטק הישראלי צומח - אלא איפה. לפי דו״ח רשות החדשנות, בין 2019 ל-2026 חלקם של העובדים בישראל מתוך כלל עובדי החברות הישראליות ירד מ-69% ל-62%. המגמה לא נעצרת בתפקידי מכירות ותפעול: גם חלקם של עובדי המו״פ בישראל נמצא בירידה. הנתונים מצביעים על תזוזה עקבית של עובדים ופעילות לחו״ל - דווקא בזמן שהמדינה שוקלת להקשיח את תנאי המס ליזמים

מאי נהפך לאחד החודשים הקשים ביותר שידע ההייטק הישראלי בשנים האחרונות. בתוך שבועות ספורים הגיעו הודעות פיטורים מזו אחר זו: וויקס צפויה לקצץ קרוב ל-1,000 עובדים, AI21 Labs פיטרה 60% מהחברה, זום אינפו סוגרת את מרכז הפיתוח בישראל עם 260 עובדים, ואינטואיט נפרדת מ-200 עובדים בפתח תקווה. ועדיין, למרות האווירה בענף, נתוני המקרו מספרים סיפור מורכב יותר: הביקוש לעובדים לא נעלם - ואנחנו עדיין רחוקים ממשבר תעסוקה רחב

וויקס מקדמת סבב פיטורים של 1,000-800 מעובדיה בעולם. מוויקס נמסר: "אין תגובה". https://lnkd.in/dbjKdxVB

חברות המכשור הלביש כבר מזמן לא מוכרות רק גאדג׳טים לכושר. Whoop, Oura ואחרות מתחילות להציע מידע שנראה יותר ויותר רפואי - מהתרעות על דום נשימה ועד הערכות לחץ דם - ובכך מטשטשות את הגבול בין מוצרי וולנס למכשור רפואי. בזמן שה-FDA עדיין מנסה להחליט איפה עובר הקו הרגולטורי, החברות מושכות השקעות מענקיות בריאות, בונות מודלים מבוססי מנויים - ובעיקר אוספות כמויות עצומות של מידע פיזיולוגי. בסוף, הוויכוח כאן הוא לא רק על שעונים או טבעות חכמות, אלא על מי יחזיק במידע הבריאותי הרציף של מאות מיליוני אנשים - ובאילו כללים

לימדו את דור המילניאלז שלימודים, השקעה ועבודה קשה יובילו ליציבות וביטחון כלכלי. אבל כשהם הגיעו לשלב שבו ציפו ליהנות מהפירות, חוקי המשחק כבר השתנו: במקום יציבות - שחיקה, חוסר ודאות ועבודה שלא באמת נגמרת. המשבר הזה כבר נהפך לתופעה רחבה בשוק העבודה. סרטונים על שחיקה צוברים מיליוני צפיות, ועובדים רבים מנסים להבין אם גם הם נמצאים שם. בישראל התמונה בולטת במיוחד: שבוע העבודה ארוך יותר מהממוצע ב-OECD, ימי החופשה נמוכים משמעותית מאירופה - והגבול בין החיים לעבודה ממשיך להיטשטש

קהילת יוצרי התוכן ברשת נכנסה לסוף שבוע סוער אחרי שעובד של סטרים אלמנטס הישראלית כתב בדיסקורד כי החברה צפויה לסגור את פעילותה בתוך 30 יום. ההודעה עוררה בהלה בקרב יוצרים שמשתמשים בכלים של החברה לטוויץ׳ ויוטיוב - והובילה מיד לדיונים על חלופות. בסטרים אלמנטס ניסו להרגיע וטענו כי החברה נמצאת ב״שיחות חיוביות״ עם רוכשים פוטנציאליים, אבל בינתיים רבים מהלקוחות נשארו בעיקר מבולבלים

"29% מהעובדים מחבלים בהכנסה ובהטמעה של כלי AI בארגון, ובקרב דור ה-Z הנתון מגיע ל-44%", צוטט מעל הבמה נתון מתוך דו"ח שפירסמה באפריל חברת Writer, המפתחת כלי AI לארגונים, בשיתוף מכון המחקר Workplace Intelligence. הסקר נערך בקרב כ-2,400 עובדים בארה"ב, בריטניה ואירופה, מהם 1,200 מנהלים בכירים (C-suite) ו-1,200 עובדים בדרגים שונים. העובדים שהודו ב"חבלה" פירטו מגוון פעולות שנועדו להאט או להכשיל את הטמעת ה-AI בארגון: התעלמות מכללי שימוש או סירוב להשתתף בהכשרות AI; שימוש בכלי AI ציבוריים שאינם מאושרים, תוך הזנת מידע עסקי סודי — פעולה שיוצרת סיכוני אבטחה; פגיעה מכוונת בנתונים כדי לגרום לכלי ה-AI להיראות פחות יעילים או לא מדויקים; וגם בחירה מודעת להמשיך לעבוד בשיטות ישנות למרות זמינות הכלים החדשים. הנתון הזה הפך לוויראלי בימים האחרונים וצוטט בכלי תקשורת עסקיים — סוג של תמרור אזהרה למנהלים, שלפיו הטמעת AI היא אתגר פסיכולוגי וניהולי לא פחות משהיא אתגר טכנולוגי. אבל אם לשפוט לפי השיחות סביב השולחנות, יש אתגר נוסף, גדול לא פחות: רוב החברות שמחוץ למגזר הטכנולוגיה אפילו לא יודעות איך לגשת לכלי ה-AI, או איזה יתרון הם אמורים לספק להן. חוסר הידיעה הזה הוביל לכך שכנס Future Workplace Summit, שנערך בניו יורק בהשתתפות מנהלים ואנשי HR לצד חוקרים ומרצים מאוניברסיטת ניו יורק, היה מלא אדם. בתחומי הפארמה, הבנקאות, הפיננסים והתעשייה "הישנה" ניכר שרבים אינם מוצאים את דרכם. לכולם ברור שצריך לשלב בינה מלאכותית בתהליכי העבודה, ושהעובדים צריכים להשתמש בכלים החדשים. אבל לשם מה? מה מרוויחים? מה היתרון? אחת המרצות הפנתה את תשומת הלב לכך שאפילו המנהלים מתקשים להשיב על כך. לדברי ד"ר ססיליה דונס, חברות רבות בוחרות למדוד את השימוש של העובדים בכלי AI — תדירות, שיעור האימוץ במחלקות השונות ועוד — אך אינן בודקות איזו תרומה הביאו הכלים החדשים לחברה, והאם הם שיפרו את העבודה ואת התוצרים. הלינק לטור ��מלא ב TheMarker בתגובה הראשונה בתמונה: באולם כולם מדברים על קפיצה טכנולוגית, אבל את הצלצול הקורא לאנשים לאולם הפיקה אישה מצוידת בקסילופון קטנטן.

בדו"חות הרבעון הראשון וויקס הפרישה 38 מיליון דולר לתשלום למאור שלמה, מייסד Base 44 שאותה רכשה. לאחרונה הפרישה לכך 90 מיליון דולר. מימון הוצאות השיווק על ידי וויקס - לרבות פרסומת בסופרבול - עזרו ל-Base44 להגיע להכנסות שנתיות חוזרות בסך 150 מיליון דולר

שוק אבטחת הדפדפנים ממשיך להתחמם: לפי הערכות, הסטארט-אפ הישראלי לייר איקס, שפיתח תוסף אבטחה לדפדפנים וגייס עד היום 45 מיליון דולר, מנהל מגעים למכירה לפי שווי של 150-200 מיליון דולר. ברקע, אקמאי כבר סימנה את התחום כאסטרטגי כשחתמה בשנה שעברה על שותפות עם סרפיק הישראלית - מהלך שהפך לפחות רלוונטי אחרי שקראודסטרייק רכשה את החברה

חברות התוכנה הוותיקות לא אבודות עד לא מזמן, העתיד של אינטרקום (Intercom) לא נראה מבטיח במיוחד. החברה מקליפורניה, שנוסדה ב-2011 ופיתחה תוכנות לניהול מוקדי שירות לקוחות, האטה מצמיחה רבעונית של 37% ב-2021 ל-4% ב-2023. אואן מקייב, אחד ממייסדי אינטרקום, נאלץ לחזור בסוף 2022 מחופשת מחלה כדי לנסות להצילה. השקת ChatGPT התגלתה כחבל ההצלה של אינטרקום. בחברה זיהו מהר יותר מאחרים את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיית הבינה המלאכותית הגנרטיבית, ובתוך שישה שבועות בלבד מהשקת ChatGPT כבר פיתחו אבטיפוס לסוכן AI שעונה באופן עצמאי על פניות של לקוחות. הסוכן, פין (Fin), התחיל להימכר לארגונים במרץ 2023. בתחילה הוא ענה רק על כ-20% מהפניות של לקוחות בעצמו. כיום הוא מגיע כמעט ל-70%. יחד עם השקת הסוכן, בנתה החברה שיטת תמחור חדשה. במקום תשלום על רישיונות עבור כל משתמש, כמקובל בחברות תוכנה בענן (Saas), אינטרקום גובה מלקוחות 99 סנט על כל פנייה מלקוחות שפין פותר בהצלחה. אם פין מעביר את הפנייה לנציג אנושי — הארגון לא משלם לאינטרקום. בעזרת אימוץ ה–AI חווה אינטרקום כיום רנסנס. החברה צמחה ב–24% ברבעון הרביעי של 2025 וצופה שברבעון האחרון השנה תצמח ב–37%. ההכנסות של החברה חצו באחרונה את רף ה-400 מיליון דולר, וההכנסות מפין מתקרבות ל-100 מיליון דולר. "אפשר להגיד שהיינו אמיצים, אבל האמת שגם לא היה לנו מה להפסיד ולא הייתה לנו ברירה", הודה המנכ"ל מקייב בריאיון לפודקאסט אשתקד. לפי הערכת חברת הייעוץ בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG), יישומים המבוססים על סוכני AI צפויים להגיע בעתיד להכנסות של מעל טריליון דולר בשנה מהשוק האמריקאי לבדו. על הסכום הזה מתחרים שחקנים משלושה סוגים עיקריים: מפתחי מודלי ה-AI, כמו אנתרופיק, OpenAI וגוגל; חברות התוכנה הוותיקות; וסטארט־אפים צעירים שנולדו בעידן ה-AI. כרגע הסטארט-אפים הצעירים מובילים על חברות התוכנה הוותיקות באימוץ AI , מה שבא לידי ביטוי בחיתוך האגרסיבי במניות של החברות הוותיקות. אבל להערכת BCG, חברות התוכנה עדיין לא אמרו את המילה האחרונה וההצלחה של אינטרקום מוכיחה שאם ינקטו בצעדים הנכונים, הן יוכלו לשרוד ואף לצמוח בעידן ה–AI, שנמצא עדיין בראשיתו. הכתבה המלאה בתגובות